מחלת ההשמנה

מחלת ההשמנה

​

השמנת יתר היא תופעה בריאותית שהוגדרה כמחלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת על ידי "ארגון הבריאות העולמי". המחלה מזיקה לאיכות ולתוחלת החיים של הסובלים ממנה. נמצא כי אנשים עם השמנת יתר חיים בממוצע כ-10 שנים פחות מאלו שאינם סובלים ממנה.

השמנה מתרחשת כתוצאה מצבת רקמת שומן בתת-עור ובחלל הבטן. השומן צפוי גם ברקמות נוספות כמו פרנכימת הכבד. צבירת השומן מתרחשת עקב יתר בקלוריות הנכנסות לגוף ביחס לקלוריות הנשרפות. הצריכה של מזונות עשירים בפחמימות, שומנים וסוכרים גורמת לצבירת שומן. לעומת זאת, פעילות גופנית תסייע בשריפת קלוריות.

לצורך מדידת רמת ההשמנה משתמשים במדד BMI, המחושב על פי חלוקת משקל הגוף (בק"ג) על פי ריבוע הגובה (במטרים). משקל אידיאלי מתאפיין ב-BMI של 25. BMI בין 25 ל-30 נחשב כעודף משקל, בין 30 ל-40 - כהשמנה, ו-40 ומעלה (או 35 עם מחלה רקע) מסמנים השמנת יתר חולנית.

שומן בגוף מעמיס על הברכיים ומפגע בסחוסים. כמו כן, השומן מפריש הורמונים הפוגעים בתפקוד ההורמונלי של הגוף, כמו גם גורם להתרסקות בתפקודי הרקמות. השומן בכבד, בדופן הבטן ובאזור הגניקולוגי מוסיף סיכון למחלות כמו יתר לחץ דם, רמות שומנים גבוהות בדם, כבד שומני, דום נשימה בשינה, מחלות לב וכלי דם, פריצות דיסק, בעיות בשליטה בשתן ותרופות והורמונים מסוימים יכולים לעודד השמנה.